נולדתי בשנת 1996 ב- 13 באוקטובר.
נולדתי ב- 10 בבוקר במשקל 4.7 קילו בבית החולים השרון בפתח תקווה.
אני הסנדוויץ' במשפחה ויש לי 2 אחים ואחות חורגת.
נולדתי בגובה 54 ס"מ, צבע עיניי חום ושערי בצבע שחור חלק .
אני תמיד שמחה ואוהבת לבלות עם חברותיי.
אני שונאת ללכת לישון מוקדם ולקום בבוקר ואני אוהבת לנגן בפסנתר.
החברה הטובה שלי היא זוהר שטיינברג.
התחביבים שלי הם לנגן בפסנתר, לרקוד ולשיר.
הספר האהוב עליי הוא "נולד לרוץ".
אני אוהבת לשמוע מוסיקה של כל מיני סגנונות כמו היפ הופ, ג'אז, רוק ועוד..
שחקן הקולנוע האהוב עליי הוא אדי מרפי.
המאכלים שאני אוהבת הם קורנפלקס ואוכל של אמא.
בספורט אני אוהבת לרוץ, לרקוד ופילאטיס.
אני עוזרת בבית בניקיונות ובסידור הבית בשעת הצורך.
אפשר לפנק אותי בחדר חדש ומחשב חדש.
מכעיס אותי שמקללים או מרביצים לי בהגזמה וכשאני כועסת אני יכולה להרוס חפצים.
אני מתרגשת כשמלחיצים ומסקרנים אותי.
כשהייתי בת שנה לא נתתי לאף איש להחזיק ולשמור עליי.
האנשים היחידים אשר סמכתי עליהם היו ההורים שלי. כשהיו שמים אותי על אבי הייתי ישר נרדמת וכשהייתי בידיי אמי הייתי נרגעת וצוחקת איתה.
כשהייתי קטנה הגננת משכה בידי, כנראה רצתה לקחת אותי וכיוון שהתנגדתי היא משכה חזק עד שהמרפק יצא מהמקום.
הגננת לא הודיעה דבר להוריי, הם גילו את ידי הפצועה רק לאחר השתחררותי מהגן והם באו לאסוף אותי ולקחו אותי היישר לבית החולים.
כשהייתי בת 8 אני ומשפחתי נסענו לטיולי ג'יפים מרובים והיה טיול אחד שלא רצינו להיות בתוך האוטו, אלא מאחורה, בבאגאג'.הבאגאג' היה פתוח ואני כמעט נפלתי לצוק אך אחיי ובני דודיי החזיקו ומשכו אותי אליהם חזרה .
הייתי בגנון אפרוחים בשנת 1997.
הגננות והילדים היו נחמדים ועד היום חלק מהילדים איתי בכיתה.
הייתי בגן חובה בגן חרוב והגננת הייתה אילנה.
אני זוכרת מהגנים רק את עידו עמית.
הייתי בבית הספר היסודי "קשת" ובכיתה א' המורה הייתה צילה. באותה שנה נעקצתי לראשונה על ידי דבורה וצילה לקחה אותי למרפאה.
בהפסקה, הסתובבה דבורה בחצר הכיתה ולא עזבה אותי ואת חברותיי.
הבנות רצו ישר אל תוך הכיתה ואילו אני נשארתי בחצר כי זו הייתה דבורה שנראתה לא מזיקה.
הדבורה עקצה אותי וכל הילדים רצו לעברי, גם המורה והיא לקחה אותי למרפאה הסמוכה ונתנו לי תרופות ומשחות עד שלא כאב וחזרתי לכיתה שמחה ומאושרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה